יום ראשון, 30 בנובמבר 2014

שיעור 5: שני מושגים של חירות

מדובר בסוג של לוח אינטרנטי הנקרא- Padlet, כל אחד יכול להיכנס ולהדביק בו קישורים באמצעות לחיצה כפולה. התבקשנו להכניס בלוח האינטרנטי הנקרא "שני מושגים של חירות" תמונה/סרטון/טקסט המתקשרים עבורנו לחירות. הלוח מאפשר לתת קישור לכל תלמיד, כל אחד יכול לכתוב וניתן גם להגיב אחד לשני, הלוח מאפשר לשאול שאלה בכיתה וכולם עונים בו זמנית, כמו כן הוא מאפשר סדר על הלוח.
לקראת סיום השיעור חזרנו ללוח ה Padlet והתבקשנו למיין את הקבצים שהכנסנו לפי- חירות חיובית וחירות שלילית. 
כדי לבנות לוח כזה יש להיכנס ל- Padlet.com, אם יש שם משתמש אפשר גם לערוך את התמונות של כולם, אופציות עריכה קיימות רק למשתמשים רשומים. 

דיון במאמרו של ישעיהו ברלין-
ישעיהו ברלין הוא הוגה פוליטי מאד חשוב שחי במאה ה20 באנגליה, יהודי, בעל קשרים עם ישראל.  
הוא היה ידוע גם כרטוריקן גדול וגם כמישהו שיודע לקחת רעיונות מורכבים מאד ולנסח אותם בבהירות ופשטות, כלומר הוא היה מורה טוב (לא כל הוגה הוא בהכרח מורה טוב).
הטקסט של ברלין ("שני מושגים של חירות") הוא בעיקרון טקסט פוליטי, הוא לא מדבר בהכרח על חינוך, כלומר השיח החינוכי הוא נגזרת ממנו, אבל בהקשר הפוליטי הוא מציע כמה רעיונות שאי אפשר לחמוק מקישור ישיר אליהם כמורה בעולם החינוך. 

יום שלישי, 25 בנובמבר 2014

מה בין ישעיהו ברלין לרוסו...

ברלין התמחה בתחום שנקרא היסטוריה של האידאות. תחום זה מתמקד בהשפעת רעיונות על ההיסטוריה וההשפעה של הרעיונות לאורך טווח. כמו כן ברלין נתפס כמייצג של דגם ייחודי של תפיסה דמוקרטית ליברלית. אם נסתכל על התמונה הגדולה, ברלין מדבר על החיבור בין המושגים- חרות ופלורליזם. ברלין אם כך, הוא ההוגה המקשר בין העולם המודרניסטי לבין העולם הפוסט מודרניסטי.
מבחינתו, בני אדם נועדו לחיות כאשר הם לא יכולים תמיד לקבוע היררכיות. לפיו, בסיטואציות שונות אנחנו נקבל החלטות שונות. אין היררכיה חד משמעית, ההחלטות הן תלויות במצב. הפלורליזם הערכי יכול ליצור מצב שאדם ייתן לגיטימציה לתפיסות שונות של טוב באותה חברה. למשל, קבוצות תרבותיות שונות יקבעו לעצמן מהו הדבר הנכון עבורם ולא המדינה היא זו שתקבע עבורם מה לחשוב. מתוך שני המושגים של החירות של ברלין, הוא קרוב יותר לתפיסת החירות השלילית הנוגעת בפלורליזם.

יום ראשון, 23 בנובמבר 2014

השוואה בין פילוסופיות החינוך של דיואי ורוסו

רוסו משתית את פילוסופיית החינוך שלו על המתח בין טבע וחברה. עבור רוסו, הטבע הוא סינונימי לאל, הוא טוב באופן מוחלט ובעל מעמד של אמת נצחית. כנגד הטבע, מציב רוסו את ההתערבות האנושית, שמרחיקה את האדם מהמצב הטבעי שלו. ההתערבות האנושית כופה עצמה על הטבע, ועלולה לחנוק את היסוד הטבעי והטוב שבאדם. על הניגוד הזה מבסס רוסו גם את המתח בין היחיד והחברה: החברה עוקרת מהאדם את טבעו על מנת שיתפקד היטב כאזרח. לעומת האדם הטבעי שהוא שלם בפני עצמו, האזרח קונה ערך רק כחלק מן הגוף החברתי.

יום ראשון, 16 בנובמבר 2014

שיעור 4: ג'והן דיואי והחינוך כצורך חיים

דיואי הוא אחד ההוגים המשפיעים ביותר במאה ה-20, היום הוא ידוע בזכות הכתיבה החינוכית שלו. דמוקרטיה וחינוך (1916) הוא האחרון מכמה ספרים על חינוך שהחלו להתפרסם ב-1900. כתב על המון נושאים (לוגיקה, אסתטיקה, אפיסטמולוגיה). מעבר למאמרים שלו, דיואי הקים כמה בתי ספר במהלך חייו. היה מורה גם בתיכון וגם ביסודי, ועשה ד"ר בפילוסופיה. הקים בי"ס שקיים עד היום, בעצם רשת של בתי ספר שמנסים לנהל פדגוגיה בצורה שונה, חלקם באופן ישיר ע"ם עקרונותיו של דיואי.

יום שני, 10 בנובמבר 2014

שיעור 3: הכנת מצגת באמצעות Haiku Deck ודיון במשנתו של ז'אן ז'אק רוסו

איך יוצרים מצגת מעוררת השראה?

  • המצגת צריכה להיות פשוטה. לעתים הצופים מפסיקים להקשיב לדובר כי הם מנסים לפענח את המצגת.
  • יתרון המצגת על פני המנחה – התמונה. רצוי שתהיה מרשימה וכמובן קשורה לנושא.
  • השימוש במצגת מקנה לנו למעשה אפשרות לספר סיפור שמתלוות אליו תמונות.
  • מטרת המצגת היא עיניים על המסך. עם זאת, האוזניים צריכות להיות קשובות למנחה.
  • כלל חשוב: לסיים לפני הזמן – לפני שהתלמידים מתחילים להשתעמם.

יום ראשון, 2 בנובמבר 2014

שיעור 2: משל המערה ואיתור מידע ברשת

עניינים טכנים:
כל תלמיד בקורס יגיש פעם אחת סיכום שיעור/ השוואה עם הוגה: עד 500 מילה
השוואה עם הוגה: להשוות את ההוגה שלמדנו עם הוגה אחר שלמדנו. השוואה צריכה להיות רלוונטית. צריך שני מקורות ביבליוגרפיים לפחות.
עניין טכני נוסף: המפגש האחרון בקורס יהיה ביקור בתיכונט.
משל המערה:
אפלטון:
חלק מהשילוש הפילוסופי העתיק הקדוש: סוקרטס אפלטון אריסטו. סוקרטס אבי הפילוסופיה המודרנית אבל סוקרטס ידוע רק דרך הכתבים של אפלטון שכותב עליו. אפלטון כותב דיאלוגים בין סוקרטס ובין הוגים אחרים. ולכן קשה להבדיל בין סוקרטס ואפלטון. חי במאה ה- 4 לפני הספירה. דיאלוגים מהתקופה הראשונה של אפלטון יותר נאמנים כנראה לתורת סוקרטס ואחר כך עובר יותר לדברים שהם תורתו שלו. אפלטון מקים את האקדמיה והוא גם המורה של אריסטו שהוא מצידו מתנגד באופן קטגורי לכל דבר שאפלטון אומר.