רשימת הכלים הדיגיטליים שהכרנו לאורך הסמסטר

לאורך הסמסטר הכרנו מספר כלים טכנולוגיים, שעשויים לסייע בגיוון ההוראה, ובמקרים מסוימים אף לאתגר מודלים קיימים ונפוצים של חינוך. להלן רשימה של הכלים שפגשנו, באופן כזה או אחר, כולל קישורים:

השוואה בין הוגים: מישל פוקו ואלקסיס דה-טוקוויל.

בחרתי להשוות בין פוקו ובין הוגה אחר שביקר את הדמוקרטיה ושלא נגענו בו בקורס- אלקסיס דה-טוקוויל (Alexis De Tocqueville).  מקווה שתהנו!!!

אלקסיס דה-טוקוויל, הוגה דעות ומדינאי צרפתי בן המאה ה-19, כתב את חיבוריו החשובים "דמוקרטיה באמריקה" (1840, 1835) בעקבות מסעו ברחבי ארצות הברית של אמריקה בין השנים 1831-1832. יצירותיו אלו של טוקוויל הן פרי בחינה מעמיקה של משמעות עלייתה של הדמוקרטיה המודרנית בארצות הברית ובאירופה המערבית תוך עמידה על דגמיה השונים וטיבם. מסקנתו המרכזית של טוקוויל ממה שראה באמריקה, היתה שדמוקרטיה מודרנית יכולה להיות יציבה ובת חורין, למרות האתגרים הרבים שהיא מחוללת, באם תשכיל לרסן את הכוחות המדכאים בה מחד ולעצב את תודעת האזרח היחיד ואת התנהגותו אל מעבר לתחומו של היחיד והעכשווי מנגד.

שיעור 11 - פאולו פריירה

*הסבר על העבודה להגשה – נמצא במודל
סרטון של איתי טלגם – TED – מופיע בבלוג
המאמר של פריירה מדבר על שני סוגים של מורים:

שיעור 12 - פוקו והפנאופטיקון

·         שאלון ממוחשב בנושא "האם קראתם את המאמר?"[את השיעור מלווה מצגת סיכום מצוינת לא פחות מהסיכום...]היום נעשה מהלך הפוך, במקום לדבר על פילוסופים ולהגיע לכיתה שלנו, נלך מהמתודה למטאפיזי- נתחיל במציאות.פוקו- פילוסוף הסטוריון צרפתי. למד הסטוריה, הגדיר עצמו כהסטוריון, כתב דוטקטורט במחלקה להסטוריה. אך הוא הוגה דעות אחר. עוסק בגניאולוגיה של ההווה, שמטרתה היא לספק ייחוס לאדם (ניטשה- אני רוצה לעשות גניאולוגיה, לחשוף את מקור הדברים, ולהראות שאלוהים לא עומד בראשית הדברים). מישל פוקו עבר נושא נושא וביקש לגלות מה מקורו (בית כלא, מין, מדע הרפואה, הומניסטיקה), כל זאת מתוך הנחה ששום דבר לא טבעי.
אנו נוטים לקבל את מבנה החברה סביבנו כמבנה היחיד שיש, אנחנו חושבים על רפורמות בתוך המבנה המוכר. לדוגמה לימוד בכיתה בצורת ח'- זה עדיין בתוך מסגרת מובנית, הרפורמה האמיתית היא ללכת אחורה ולראות איפה הרעיון של כסאות ושולחנות נולד ולשנות את זה משם. פוקו הולך לארכיונים, מגלה מי החליט מה, ואיך התקבע מבנה כלשהו. מכאן למשל, שמיניות היא לא דבר מובן מאליו. הומוסקסואל לא היה מוגדר בעבר, אדם לא היה צריך לבחור בזהות מינית יחידה. הרעיון של נתינת זהות מוגדרת נולדה ביחד עם מדע הרפואה שהתחיל לתת שמות ולהגדיר תופעות.

סיכום שיעור 10 - יצירת ציר זמן ו'אני'-'אתה' של בובר

הפדגוגיה של המאה ה-21 – סיכום שיעור מתאריך 28/12/14

השיעור התחלק לשניים:
1. החלק הטכנולוגי - איך יוצרים ציר זמן יחד עם התלמידים.
2. החלק הפילוסופי - מרטין בובר ו"אני - אתה"

יצירת Timeline:
אחת הדרכים היעילות והנוחות לעיבוד מידע וסידורו על רצף היא ציר זמן.
ציר זמן מומלץ נקרא: Timeline J.S (בשיעור נכנסנו דרך הקישור - bit.ly/padegogy21c9).
באמצעות אתר זה ניתן לבנות בעבודה שיתופית עם הכיתה ציר זמן: כל תלמיד ממלא טופס, וכך יוצר תחנה אחת על ציר הזמן באמצעות מילוי השדות: תאריך, כותרת, שורות תוכן, מדיה (מפה/ סרט/ תמונה/ סרטון).
לאחר מכן כדי לאחד את התחנות יש לפעול כך:
1. להיכנס ל- timeline ולבחור use this template, ולהעתיק את הטבלה שכוללת את התחנות השונות שירכיבו את ציר הזמן (Ctrl+c).
2. להיכנס ל- file ושם לבחור ב- Publish to the web.
3. מעתיקים את הקוד ומדביקים ב- 'שלב 3', ולוחצים על preview.
התוכנה תסדר את התוכן שהוזן על ציר זמן אחד לפי תאריכים.
באמצעות הכלי הזה ניתן להציג בצורה חזותית יפה מידע רב, שיסודר אוטומטית לפי זמן. כמו כן, היתרון שלו הוא בכך שהוא שיתופי (דרך גוגל) וניתן לעדכון (ניתן ליצור ציר זמן שמתעדכן פעם בשבוע למשל).

יצירת ציר זמן: Timeline JS

Timeline JS הוא כלי נהדר ליצירת צירי זמן, מכמה סיבות:

1. התוצר הסופי נראה מצוין, וחווית המשתמש בו פשוטה ואינטואיטיבית.
2. הוא מצליח להציג המון מידע בצורה פשוטה ובהירה.
3. קל מאוד ליצור ציר זמן שיתופי, עליו יעבדו יחד מספר גדול של אנשים.
4. אפשר להטמיע אותו בקלות בכל אתר אינטרנט, או להציג אותו בפשטות כאתר בפני עצמו.