בובר ודיואי - השוואה בין הוגים

מאת: שגיא ישעיהו

לפי בובר החינוך הראוי הוא החינוך של האופי. המחנך האמיתי מכוון לאדם בשלמותו, על כל הפוטנציאל הגנוז שבתוכו, ולא לכוח מסויים באדם, כשם שעושה מי שרוצה להקנות ידיעות או לפתח הרגלים מסויימים. האופי לפי בובר הוא הזיקה בין אחדות מהותו של האדם היחיד לחייו ולמעשיו. עיקר תפקידו של המחנך הוא לא לפעול על האדם בבחינת האישיות שלו, אלא לסייע לפיתוח האופי שלו.


'על שלמותו של החניך משפיעה רק שלמותו של המחנך, הווייתו השלמה שלא במתכוון. המחנך אינו צריד להיות גאון מוסרי כדי לחנך בעלי אופי אבל צריך הוא להיות אדם חי, שלם, המביע את עוצמתו ישר לזולת: חיותו מקרינה עליהם ומשפיעה ביתר תוקף וטוהר דווקא בשעה שאין עולה כלל על ליבו הרצון להשפיע עליהם'. (מרטין בובר, 'החינוך כדיאלוג בין אנשים שאנושיותם נוכחת במלוא הוויתה'; מתוך: 'כל שצריך להיות אדם- מסע בפילוסופיה חינוכית- אנתולוגיה', עורך: נמרוד אלוני).

שיעור 8: מישל פייפר, תרנגולים ואנימוטו

בתחילת השיעור צפינו בסצנה מתוך הסרט "סיכון מחושב" בו נראית המורה (מישל פייפר) כשהיא לא מצליחה להשתלט על הנעשה בכתה בה היא מלמדת: התלמידים לרוב לא מתייחסים אליה וכשהם כן, הם עושים זאת בזלזול.
מהם האתגרים/ הקשיים העומדים בפני מורה חדש?

האנשים שהגדירו מחדש את המושג שפה: דה סוסיר וויטגנשטיין

דה סוסיר הוא בלשן שוויצרי בין המאה ה-19 למאה ה-20. דה סוסיר מתנגד לאמירה שהשפה היא הדרך שלנו לתת שמות לדברים ובכך להבחין ולהבדיל בניהם, אלה שהשפה היא הדרך בה אנו רואים את העולם. בלשנים לפני זמנו של דה סוסיר עסקו בעיקר במחקר היסטורי השוואתי של לשונות ושל דיאלקטים כמו למשל איך קראו לעצם כלשהו ואיך קוראים לו היום. דה סוסיר מתאר את השפה ככלי הרבה יותר משמעותי מכך ולמעשה הוא עושה מהשפה תהלי סינכרוני ולא רק דיאכרוני, לא מעניין אותו מה שחקרו עד היום לגבי השפה הוא מעוניין לחקור איך השפה עובדת ברגע נתון.

שיעור 7: ויטגנשטיין ודה סוסיר- הדיון על השפה

היום נעסוק בשני הוגים : ויטגנשטיין ודה סוסיר.

ראשית, שני ההוגים הללו לא עוסקים בחינוך באופן ישיר, בניגוד להוגים הקודמים שלמדנו עליהם כמו אפלטון, רוסו, דיואי וניל שכולם דיברו על חינוך באיזושהי רמה. 

שנית, הצלילה שלנו אל המאה ה-20 שהתחילה עם ניל אבל מורגשת יותר עם שני הפילוסופים: ויטגנשטיין ודה סוסיר.

הנקודה הכי חשובה היא שיש לנו מעבר בדיון החינוכי שאנחנו נעשה בקורס- כלומר עד עכשיו התעסקנו בשאלה- מהו חינוך ומהי מטרתו? (האם החניך הוא חלק מהחברה? האם הוא יציר טבעי ועצמאי? וכו') 

מעכשיו והלאה אנחנו בעצם מתעסקים הרבה יותר בתהליך הלמידה הסמוי והגלוי ובכל מיני דברים ששולטים על תהליך הלמידה. כלומר- היום הדיון שלנו יהיה על שפה. השפה כששולטת ומנתבת אותנו בלמידה, ואם יש לשפה מגבלות או יכולות מסוימות אז הן קובעת את תצורת הלימוד.

שיעור 6: סאמרהיל - גישה רדיקלית לחינוך ילדים

הכלי הטכנולוגי עליו נלמד השיעור וניישם אותו פדגוגית הוא "גוגל דוקס" (google docs). לגוגל דוקס יש מספר יתרונות (גם כמה חסרונות, אך בעיקר יתרונות) בהשוואה מול מיקרוסופט אופיס (Microsoft office)- גוגל דוקס הוא בעצם תחליף למיקרוסופט אופיס. הכלי הזה מעניק לנו את היכולת ליצור מצגות, מסמכים, אקסלים ועוד כמה דברים כמו טפסים (שזו אופציה שאין במיקרוסופט). היתרון הגדול באמת של גוגל דוקס נקשר במושג "שיתופיות" ( מושג מעורפל שנמנע מלהיכנס להגדרות הפילוסופיות שלו) – אפשר שמספר רב של אנשים יעבדו על אותו מסמך במקביל, באותו הזמן בתיאום גבוה ונוח. אין עוד תוכנה שמאפשרת את השיתופיות הזו והעבודה במקביל באופן כזה פנטסטי ובממשק ידידותי.

אז איך בעצם יוצרים מסמך של גוגל דוקס? פשוט מאוד! נכנסים לחשבון הג'ימייל, יש למעלה לחצן מרובע המורכב מריבועים קטנים ( שעומדים עם העכבר זה נקרא "אפליקציות")- לוחצים עליו.  ואז ללחוץ על drive (משולש בצהוב, כחול וירוק) – ושם יש כל מיני אופציות למסמכי גוגל דוקס. יש אופציות לשתף אנשי קשר במייל או להוציא את הקישור של המסמך.

שיעור 5: שני מושגים של חירות

מדובר בסוג של לוח אינטרנטי הנקרא- Padlet, כל אחד יכול להיכנס ולהדביק בו קישורים באמצעות לחיצה כפולה. התבקשנו להכניס בלוח האינטרנטי הנקרא "שני מושגים של חירות" תמונה/סרטון/טקסט המתקשרים עבורנו לחירות. הלוח מאפשר לתת קישור לכל תלמיד, כל אחד יכול לכתוב וניתן גם להגיב אחד לשני, הלוח מאפשר לשאול שאלה בכיתה וכולם עונים בו זמנית, כמו כן הוא מאפשר סדר על הלוח.

לקראת סיום השיעור חזרנו ללוח ה Padlet והתבקשנו למיין את הקבצים שהכנסנו לפי- חירות חיובית וחירות שלילית. 

כדי לבנות לוח כזה יש להיכנס ל- Padlet.com, אם יש שם משתמש אפשר גם לערוך את התמונות של כולם, אופציות עריכה קיימות רק למשתמשים רשומים. 

דיון במאמרו של ישעיהו ברלין-

ישעיהו ברלין הוא הוגה פוליטי מאד חשוב שחי במאה ה20 באנגליה, יהודי, בעל קשרים עם ישראל.  

הוא היה ידוע גם כרטוריקן גדול וגם כמישהו שיודע לקחת רעיונות מורכבים מאד ולנסח אותם בבהירות ופשטות, כלומר הוא היה מורה טוב (לא כל הוגה הוא בהכרח מורה טוב).

הטקסט של ברלין ("שני מושגים של חירות") הוא בעיקרון טקסט פוליטי, הוא לא מדבר בהכרח על חינוך, כלומר השיח החינוכי הוא נגזרת ממנו, אבל בהקשר הפוליטי הוא מציע כמה רעיונות שאי אפשר לחמוק מקישור ישיר אליהם כמורה בעולם החינוך. 

מה בין ישעיהו ברלין לרוסו...

ברלין התמחה בתחום שנקרא היסטוריה של האידאות. תחום זה מתמקד בהשפעת רעיונות על ההיסטוריה וההשפעה של הרעיונות לאורך טווח. כמו כן ברלין נתפס כמייצג של דגם ייחודי של תפיסה דמוקרטית ליברלית. אם נסתכל על התמונה הגדולה, ברלין מדבר על החיבור בין המושגים- חרות ופלורליזם. ברלין אם כך, הוא ההוגה המקשר בין העולם המודרניסטי לבין העולם הפוסט מודרניסטי.

מבחינתו, בני אדם נועדו לחיות כאשר הם לא יכולים תמיד לקבוע היררכיות. לפיו, בסיטואציות שונות אנחנו נקבל החלטות שונות. אין היררכיה חד משמעית, ההחלטות הן תלויות במצב. הפלורליזם הערכי יכול ליצור מצב שאדם ייתן לגיטימציה לתפיסות שונות של טוב באותה חברה. למשל, קבוצות תרבותיות שונות יקבעו לעצמן מהו הדבר הנכון עבורם ולא המדינה היא זו שתקבע עבורם מה לחשוב. מתוך שני המושגים של החירות של ברלין, הוא קרוב יותר לתפיסת החירות השלילית הנוגעת בפלורליזם.

השוואה בין פילוסופיות החינוך של דיואי ורוסו

רוסו משתית את פילוסופיית החינוך שלו על המתח בין טבע וחברה. עבור רוסו, הטבע הוא סינונימי לאל, הוא טוב באופן מוחלט ובעל מעמד של אמת נצחית. כנגד הטבע, מציב רוסו את ההתערבות האנושית, שמרחיקה את האדם מהמצב הטבעי שלו. ההתערבות האנושית כופה עצמה על הטבע, ועלולה לחנוק את היסוד הטבעי והטוב שבאדם. על הניגוד הזה מבסס רוסו גם את המתח בין היחיד והחברה: החברה עוקרת מהאדם את טבעו על מנת שיתפקד היטב כאזרח. לעומת האדם הטבעי שהוא שלם בפני עצמו, האזרח קונה ערך רק כחלק מן הגוף החברתי.

שיעור 4: ג'והן דיואי והחינוך כצורך חיים

דיואי הוא אחד ההוגים המשפיעים ביותר במאה ה-20, היום הוא ידוע בזכות הכתיבה החינוכית שלו. דמוקרטיה וחינוך (1916) הוא האחרון מכמה ספרים על חינוך שהחלו להתפרסם ב-1900. כתב על המון נושאים (לוגיקה, אסתטיקה, אפיסטמולוגיה). מעבר למאמרים שלו, דיואי הקים כמה בתי ספר במהלך חייו. היה מורה גם בתיכון וגם ביסודי, ועשה ד"ר בפילוסופיה. הקים בי"ס שקיים עד היום, בעצם רשת של בתי ספר שמנסים לנהל פדגוגיה בצורה שונה, חלקם באופן ישיר ע"ם עקרונותיו של דיואי.

שיעור 3: הכנת מצגת באמצעות Haiku Deck ודיון במשנתו של ז'אן ז'אק רוסו

איך יוצרים מצגת מעוררת השראה?

• המצגת צריכה להיות פשוטה. לעתים הצופים מפסיקים להקשיב לדובר כי הם מנסים לפענח את המצגת.
• יתרון המצגת על פני המנחה – התמונה. רצוי שתהיה מרשימה וכמובן קשורה לנושא.
• השימוש במצגת מקנה לנו למעשה אפשרות לספר סיפור שמתלוות אליו תמונות.
• מטרת המצגת היא עיניים על המסך. עם זאת, האוזניים צריכות להיות קשובות למנחה.
• כלל חשוב: לסיים לפני הזמן – לפני שהתלמידים מתחילים להשתעמם.

שיעור 2: משל המערה ואיתור מידע ברשת

עניינים טכנים:

כל תלמיד בקורס יגיש פעם אחת סיכום שיעור/ השוואה עם הוגה: עד 500 מילה

השוואה עם הוגה: להשוות את ההוגה שלמדנו עם הוגה אחר שלמדנו. השוואה צריכה להיות רלוונטית. צריך שני מקורות ביבליוגרפיים לפחות.

עניין טכני נוסף: המפגש האחרון בקורס יהיה ביקור בתיכונט.

משל המערה:

אפלטון:

חלק מהשילוש הפילוסופי העתיק הקדוש: סוקרטס אפלטון אריסטו. סוקרטס אבי הפילוסופיה המודרנית אבל סוקרטס ידוע רק דרך הכתבים של אפלטון שכותב עליו. אפלטון כותב דיאלוגים בין סוקרטס ובין הוגים אחרים. ולכן קשה להבדיל בין סוקרטס ואפלטון. חי במאה ה- 4 לפני הספירה. דיאלוגים מהתקופה הראשונה של אפלטון יותר נאמנים כנראה לתורת סוקרטס ואחר כך עובר יותר לדברים שהם תורתו שלו. אפלטון מקים את האקדמיה והוא גם המורה של אריסטו שהוא מצידו מתנגד באופן קטגורי לכל דבר שאפלטון אומר.

שיעור 1: מגמות בחינוך במאה ה-21

השיעור הראשון שלנו עסק בתחומים במערכת החינוך שבהם יכולה הטכנולוגיה לשחק תפקיד בעיצוב האופן שבו אנחנו מלמדים, ובמטרות שאנו מציבים לעצמנו כמורים לעתיד. במסגרת ההרצאה שמענו על 4 מושגים שעשויים לאתגר את האופן שבו אנו תופסים את המעשה החינוכי, ושהופכים נגישים הרבה יותר באמצעות השימוש במחשבים ובמדיה דיגיטלית: מישחוק, מחקר, יצירתיות, ושיתופיות.